חוק הספאם – דואר זבל – מתי אסור לשלוח מיילים ללקוחות

Home / פרסום דיגיטל שיווק באינטרנט / דיוור אלקטרוני / חוק הספאם – דואר זבל – מתי אסור לשלוח מיילים ללקוחות

חוק הספאם – דואר זבל – מתי אסור לשלוח מיילים ללקוחות

חוק הספאם – אימיילים – דואר זבל – דבר פרסומת , מתי אסור לשלוח מיילים ללקוחות – חוק הספאם מאוד ברור כאשר מדובר בשליחת אימיילים. הנה כמה כללים שחשוב לדעת

חוק הספאם – מה זה חוק הספאם?

בעקבות הכניסה של המיילים לחיינו ותחילת השימוש האינטנסיבי בדואר אלקטרוני בקרב אנשים פרטיים, חברות וגופים עסקיים, נוצרה תופעה של דואר זבל או דואר ספאם.
הכוונה היא משלוח של מסרים שיווקיים לאנשים ללא הסכמתם באמצעות מספר ערוצי שיווק כגון:
מייל – דואר אלקטרוני
פקס
הודעות SMS
מערכת חיוג אוטומטית
הודעות קוליות
הודעות פוש לטלפון
הודעות ווצאפ
ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקף תיקון לס’ 30 לחוק התקשורת, התשס”ח–2008.
התיקון לחוק אוסר משלוח פרסומת מסחרית במייל, בפקס, בהודעת SMS או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, ללא אישור של הנמען.
מטרת החוק היתה לעצור ולמגר את תופעת ההפצה ההמונית של פרסומות בלתי רצויות שהגיעו למצב שכבר גבל בהטרדה באמצעות הודעות שיווקיות שלעיתים גרמו לחדירה לפרטיות של הנמענים.
את ההודעות המכונות “ספאם” (או “דואר זבל”) , שלחו לאנשים באמצעות רשת התקשורת.
עם התפתחות תחום השיווק הדיגיטלי החלה להיווצר תופעה שבגינה חברות ומשווקים התחילו להחליף ביניהם רשימות תפוצה על מנת להגיע לקהל רב יותר.
 468EMAIL
פעילות זו אינה חוקית היות והרשומים לא נתנו את הסכמתם המפורשת ברוב המקרים כדי לקבל תוכן שיווקי ופרסומות.
בעקבות כך, החלו להצטבר פניות באיגוד האינטרנט הישראלי שהגיש לרשות המחוקקת בקשה להגדיר את חוקי שליחת הדיוור.
ע”פ חוק הספאם, כיום אסור לאף גורם פרטי או עסקי, לשלוח דיוור עם מסרים שיווקים בשום ערוץ תקשורת מבלי שהנמען נתן את הסכמתו לדבר מראש, למעט תנאי מסוים:
כאשר לקוח ביצע רכישה בחנות או השאיר את פרטיו על מנת לקבל עדכון על מבצעים נוספים מטעם החנות או גורמים נוספים מטעמה.
על בעל העסק לאפשר בכל משלוח או הפצה שיווקית של תוכן, את ההסרה של הלקוח מתוך רשימת דיוור של העסק.
ע”פ החוק, אדם אשר נפגע מדיוור מגורם שאליו לא נרשם מעולם או לא נתן את הסכמתו, רשאי להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות על סך של 1000 ש”ח ללא הוכחת נזק.
על כן, יש להיות זהירים עם חוק הספאם.
איך להמנע מהפרה של חוק הספאם בעת משלוח דואר אלקטרוני ללקוחות שלכם :
  • אל תקנו רשימות דיוור או דאטה בייס של לקוחות. זה עלול רק לסבך אתכם.
  • בתחילת כל מייל שיש בו תוכן שיווקי רשמו “פרסומת”
  • הוסיפו בתחתית כל מייל שורה שמאפשרת ללקוחות להסיר את עצמם מרשימת התפוצה בצורה ברורה עם קישור להסרה (בד”כ זה מגיע אוטומטית במערכת הדיוור).
  • שמרו את ההעתקים של רשימות ההצטרפות למערכת הדיוור שלכם בקובץ אקסל. במידה ועוד כמה שנים מישהו יטען שלא נרשם לרשימת הדיוור שלכם, תוכלו להפנות אותו לתאריך, לשעה, לעמוד ולכתובת ה- IP ממנה בוצע הרישום לרשימת הדיוור שלכם. מידע זה עלול לחסוך לכם כסף רב בתביעות עתידיות.
  • אל תתפתו לקחת מיילים של לקוחות בדרכי מרמה או ללא הסכמתם, גם אם במקרה הגיע לידכם מאגר של דאטה איכותית.
  • כן אפשר לשלוח ללקוחות הללו מייל ולהציע להם להצטרף לרשימת הדיוור שלכם ולאחר שנתנו את הסכמתם לכך, תוכלו לדוור להם.
  • השתדלו לא להעמיס על הלקוחות שלכם יותר מדי מסרים שיווקיים או מסרים שיווקיים בלי ערך ממשי.
  • עם הצטרפותם או לאחר ששלחתם מספר מסרים, ערכו סקר בקרב הלקוחות שלכם לגבי ההעדפות שלהם בנוגע לתוכן שידוור אליהם.
  • בדקו מה תחומי העניין של הלקוחות שלכם , צרו פילוחים ברשימות הדיוור וצרו מיילים ייעודיים לקהלים שונים על פי צרכים והעדפות. באופן שכזה תוכלו לתת לנרשמים שלכם תוכן שיניע אותם לפעולה וימיר את הטראפיק להכנסות.

להתחברות לניסיון למערכת של ONE TWO SALE  עם ריבוי ערוצי שיווק ללא תשלום :

לפתיחת חשבון ללא עלות לחצו כאן 

להלן לשון החוק – חוק הספאם  :

 

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס’ 40), התשס”ח–2008*

 

 

(א)      בסעיף זה – לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה. פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה. הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.(1)      מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:(3) לחוק העונשין. המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.(1)      שוגר דבר פרסומת ביודעין   בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה. לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:בחוק התובענות הייצוגיות, התשס”ו–2006[3], בתוספת השניה, אחרי פרט 11, יבוא:

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס’ 40), התשס”ח–2008*

החלפת סעיף 30א 1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב–1982 , במקום סעיף 30א יבוא:

“שיגור דבר

פרסומת באמצעות מיתקן בזק 30א. (א) בסעיף זה –

“דבר פרסומת” – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;

“הודעה אלקטרונית” – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;

“הודעת מסר קצר” – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;

“מערכת חיוג אוטומטי” – מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;

“מפרסם” – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה.

(ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:

(1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);

(2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;

(3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).

(ד) הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.

(ה) (1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:

(א) היותו דבר פרסומת; המילה “פרסומת” תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;

(ב) שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;

(ג) זכותו של הנמען לשלוח בכל עת הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב.

(2) על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.

(ו) (1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(2) מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ז) בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).

(ח) מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד )בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ט) הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] , יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.

(י) (1) שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.

(2) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).

(3) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:

(א) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;

(ב) עידוד הנמען למימוש זכויותיו;

(ג) היקף ההפרה.

(4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.

(5) חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:

(א) שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);

(ב) המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;

(ג) דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.

(יא) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין –

(1) אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);

(2) אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);

(3) אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);

(4) אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;

(5) פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.

(יב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.

(יג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.”

תיקון חוק התובענות הייצוגיות

– מס’ 3 2. בחוק התובענות הייצוגיות, התשס”ו–2006 , בתוספת השניה, אחרי פרט 11, יבוא:

“12. תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב–1982 , בעילה לפי הסעיף האמור.”

תחילה 3. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

אהוד אולמרט

ראש הממשלה אריאל אטיאס

שר התקשורת

שמעון פרס

נשיא המדינה דליה איציק

יושבת ראש הכנסת

Recommended Posts

Leave a Comment

top_banner-1024x557AdobeStock_112738981-1024x1024